עדן לבונה - בנין השקעות ויזום (2000) בע"מ נ' נס - דן 1996 בע"מ

החלטה

1. התובעת הינה חברה פרטית שעיקר עיסוקה בתחום הבניה, פיתוח ומסחר בנדל"ן.

2. הנתבעת הינה הבעלים ובעלת זכות החזקה במקרקעין הידועים כחלקה 189 בגוש 10008 בגבעת אולגה (להלן: המקרקעין).

3. ביום 24.7.08 הושגה בין התובעת לנתבעת הסכמה בדבר התקשרות בהסכם קומבינציה, ובין השתיים נחתם הסכם הלוואה לפיו הלוותה התובעת לנתבעת סכום של 500,000 ₪ כנגד התחייבותה של הנתבעת להחזיר את סכום ההלוואה עם הצמדה דולרית לכל המאוחר עד ליום 10.1.09. במעמד חתימת הסכם ההלוואה מסרה הנתבעת לידי התובעת שיק ביטחון לצורך הבטחת החזר ההלוואה (להלן: שיק הביטחון).

4. ביום 1.12.09 נחתם בין התובעת לנתבעת הסכם הקומבינציה, ובו נקבע כי הנתבעת מוכרת לתובעת חלק מן המקרקעין כנגד מתן שירותי בניה של בניין מגורים על המקרקעין.

5. בין הצדדים התגלע סכסוך, ובהתאם לתנית הבוררות שנקבעה בהסכם הקומבינציה פנו הצדדים להליך בוררות בפני כב' הבורר עו"ד דוד גילת (להלן: הבורר), על מנת לנסות להביא לסיום את המחלוקות ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט.

6. במקביל הגישה התובעת לביצוע בהוצאה לפועל את שיק הביטחון שנמסר לה על ידי הנתבעת (תיק הוצל"פ 16-11161-11-03). הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השטר, בהסתמך על הטענה כי התובעת אינה זכאית להשבת כספי ההלוואה ובהתאם אינה זכאית להגיש לביצוע את שטר הביטחון. ביום 25.3.12 ניתנה לנתבעת רשות להתגונן כנגד התביעה לאור טיעוניה בהתנגדות שהוגשה מטעמה, והתביעה נדונה בסדר דין רגיל.

7. ביום 23.4.13 הגישה הנתבעת בקשה להורות על עיכוב הליכים המתנהלים במסגרת התביעה, מחמת הליך תלוי ועומד המתנהל בין הצדדים בפני כב' הבורר עו"ד דוד גילת. ביום 23.5.13 התקבלה הבקשה וההליכים בתיק זה עוכבו עד למתן פסק דין סופי בהליך הבוררות.

8. ביום 24.6.13 ניתן תוקף של פסק בוררות להסכם פשרה שנחתם בין התובעת לנתבעת (להלן: פסק הבוררות). על-פי הסכמת הצדדים בהסכם הפשרה, על הנתבעת לשלם לידי התובעת סכום של 500,000 ₪ בתוספת מע"מ (בכפוף לאישור רואה חשבון) עד ליום 7.8.13, באמצעות עו"ד שמואל אריאלי (סעיף 1(א) לפרוטוקול דיון ההוכחות מיום 24.6.13). בהמשך להסכמה זו נקבע כי אם לא ישולם התשלום האמור במועד תימחק ההתנגדות בתיק ההוצאה לפועל והתובעת תהיה רשאית לפעול על מלוא יתרת החוק הפסוק (סעיף 1(ב) לפרוטוקול).

9. ביום 13.8.13 הגישה התובעת בקשה לבית המשפט למתן פסק דין על יסוד פסק הבוררות. לטענתה, הנתבעת לא שילמה את הסכום המוסכם שנקבע בסעיף 1(א) להסכם, וכפועל יוצא, יש להורות על מחיקת ההתנגדות וליתן פסק דין המחייב את הנתבעת במלוא סכום החוב הפסוק בתיק ההוצאה לפועל. הנתבעת התנגדה לבקשה, וביום 17.9.13 נדחתה הבקשה בעיקר בשל העובדה כי פסק הבורר טרם אושר.

10. ביום 30.1.14 אישרה כב' השופטת בלהה טולקובסקי את פסק הבוררות וניתן להסכם תוקף של פסק דין.

11. ביום 4.2.14 הגישה התובעת בקשה נוספת למתן פסק דין על יסוד פסק הבוררות שאושר על ידי בית המשפט המחוזי. בבקשתה חזרה התובעת על הטענה שהעלתה בבקשתה הקודמת, לפיה הנתבעת לא שילמה את הסכום הנקוב בסעיף 1(א) להסכם הבוררות ולפיכך יש להורות על מחיקת ההתנגדות וליתן פסק דין המחייב את הנתבעת במלוא הסכום הפסוק בתיק ההוצאה לפועל.

12. הנתבעת התנגדה לבקשה, ובתגובתה טענה כי פסק הבוררות כולל בחובו חיובים הדדיים שלובים כאשר התובעת מצידה לא קיימה את התחייבויותיה על-פי ההסכם. בהקשר זה מפרטת הנתבעת כי התובעת סירבה לאפשר את כניסתה או מי מטעמה לדירה שבבעלותה על מנת למנוע את קיומו של ההסכם. המשיבה מדגישה כי בשל הפרת ההסכם ובהתאם להוראת סעיף 1(יא) לפסק הבוררות הקובע כי "ככל שבעתיד תתעוררנה מחלוקות בין הצדדים הן תועברנה לדיון והכרעה בפני הבורר", היא פנתה בתביעה לבורר בטענה כי ההסכם הופר על ידי התובעת.

13. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות;

14. כפי שניתן להתרשם מכתב התביעה האחרון שהוגש על ידי הנתבעת לבורר לאחר מתן פסק הבוררות (נספח א' לתגובה), הנתבעת מייחסת לתובעת מעשים ומחדלים שבוצעו לכאורה בסמוך לאחר חתימת הסכם הבוררות, המהווים לשיטתה הפרה של ההסכם. כך לשם ההמחשה מפרטת הנתבעת כי בא-כוח התובעת סירב לשתף פעולה עם הנתבעת ולאפשר כניסתם לדירה של רוכשים פוטנציאליים ושל השמאי מטעמה. בהקשר זה מבהירה הנתבעת כי בפעולה זו הכשילה התובעת את מכירת הדירה, ולחילופין קבלת המימון הבנקאי, שנדרש לצורך תשלום הסכום של 500,000 ₪ אותו התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת בהתאם לסעיף 1(א) להסכם הבוררות. על יסוד הנטען בכתב התביעה עותרת הנתבעת להורות על ביטול הסכם הבוררות וכן מבקשת היא לקבוע כי הנתבעת תפרע את חיוביה כלפי התובעת רק לאחר קיום התחייבויותיה כמפורט בכתב התביעה. בנוסף מבקשת הנתבעת להורות כי התובעת אינה יכולה להמשיך ולנקוט כנגדה בהליכי הוצאה לפועל.

15. הנתבעת עומדת בתגובתה על הטענה כי חיובה לשלם לתובעת את הסכום של 500,000 ₪ הנקוב בסעיף 1(א) להסכם הבוררות, מותנה בקיום התחייבותה של התובעת לאפשר את הצגת הדירה בפני רוכשים פוטנציאליים כהוראת סעיף 1(ט) להסכם הבוררות. לעמדתה, התחייבויות אלו הינם בבחינת חיובים השלובים זה בזה.

16. נוכח טענות אלו , בשים לב לסעדים להם עותרת הנתבעת בכתב תביעתה לבורר , ולנוכח טענות הנתבעת בדבר הפרת הסכם הבוררות על ידי התובעת המונחות לדיון בפני הבורר, אני סבורה כי על הבורר להידרש גם לשאלה האם הנתבעת הפרה את ההסכם וזאת מכוח הסמכות שהוענקה לבורר על ידי הצדדים בסעיף 1(יא) להסכם הבוררות לדון ולהכריע בכל מחלוקת שתתעורר ביניהם, ואין מקום להורות כעת על שפעול הליכי ההוצאה לפועל.

17. לאחר קביעת הבורר בשאלה האם אכן הופר ההסכם, ועל ידי מי, ניתן יהיה להידרש פעם נוספת לבקשה לשפעול הליכים.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ד, 24 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: